שרי האוצר והבנקאים המרכזיים של מדינות G7 הסכימו לערוך תרגילי שולחן (tabletop) שיבחנו איך המוסדות הפיננסיים יגיבו למתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית. ההחלטה הוכרזה על ידי שרת האוצר היפנית, סאצוקי קטאיאמה, לאחר ישיבת הקבוצה בשולי הפגישות השנתיות של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבנגקוק.
לדברי קטאיאמה, הרעיון לתרגיל על AI מתקדם נדון תחילה בדרג הסגנים ואושר ברמת השרים. לפי גורם רשמי יפני שנכח בישיבה, התרגילים יכללו סימולציות שבוחנות את תגובת רשויות הכספים למתקפות מונעות AI. התוצאות ישמשו לבדיקת יעילות הפרוטוקולים הקיימים ולעדכון מדריכי ההתמודדות. לפי אותו גורם, ייתכן שהתרגילים יכללו גם מוסדות פיננסיים פרטיים, בהתאם לאופי הסימולציה.
ההכרזה מגיעה אחרי אזהרה של קרן המטבע מתחילת השבוע: אמון בשוק עלול להיפגע ממתקפה מבוססת AI על שירות קריטי של מוסד פיננסי. לפי הדיווח של Reuters, שפורסם דרך CNA, גם רגולטורים בנקאיים ברחבי העולם מגבירים את המאמצים להתמודד עם סיכוני AI, ובהם מתקפות סייבר על בנקים וסוכנים פועלים שעלולים לערער את היציבות הפיננסית. בבנק אנגליה, לפי הדיווח, עובדים עם הבנקים על אפשרויות להתאוששות מעמיקה מסייבר, והגורמים שם כבר לא מניחים שההגנות של הבנקים חסינות למתקפות מבוססות AI.
המשמעות של המילה "שולחן" היא שמדובר בסימולציה ולא בבדיקה על מערכות חיות. זה הבדל חשוב: התרגיל מאפשר לרגולטור לבדוק אם הנהלים עובדים בזמן אמת, לפני שהאירוע קורה. לרקע על הסיכון שסוכני AI מציבים למערכות ארגוניות, ראו כתבה קודמת שלנו על סוכני AI וסיכוני סייבר לארגונים.
לקורא בישראל השאלה המתבקשת היא עד כמה הבנקים ומערכות התשלומים המקומיים מתמודדים עם אותם סוגי חולשות: תלות בספקי ענן, ממשקים מול גורמים חיצוניים, ודיווח על אירועי סייבר שנבדק לעתים רחוקות תחת לחץ.
השורה התחתונה
הצעד של G7 הוא הכרה ברורה בכך שמתקפות AI על הבנקים הן תרחיש לתכנון ולא רק השערה. בחודשים הקרובים כדאי לעקוב אחרי פירוט פורמט התרגילים, אחרי הגופים שישתתפו בהם, ואחרי העדכונים לנהלים שיתפרסמו בעקבותיהם.
מקורות: