Mistral AI הודיעה על השקת Timestral, משפחת מודלי יסוד לחיזוי סדרות זמן. לפי פרסום החברה, המודלים נועדו לחזות ערכים עתידיים על בסיס רצפים של נתונים מספריים שנאספו לאורך זמן, ולא לשמש לשיחה עם משתמשים כמו מודלי שפה רגילים.
המשפחה מוצעת
Mistral AI הודיעה על השקת Timestral, משפחת מודלי יסוד לחיזוי סדרות זמן. לפי פרסום החברה, המודלים נועדו לחזות ערכים עתידיים על בסיס רצפים של נתונים מספריים שנאספו לאורך זמן, ולא לשמש לשיחה עם משתמשים כמו מודלי שפה רגילים.
המשפחה מוצעת בארבעה גדלים, בין כ-5 מיליון ל-209 מיליון פרמטרים. לפי כרטיס המודל באתר Hugging Face, שם מופיעות ארבע הגרסאות, אורך ההקשר המרבי הוא 32,768 צעדי זמן. Mistral מציינת גם שהמודלים תומכים בתחזיות הסתברותיות, כלומר תחזית של טווח אפשרויות ולא רק ערך יחיד, וביכולת לעבוד עם סדרות מרובות משתנים במקביל. לפי החברה, אפשר להריץ אותם ביעילות על מעבדים רגילים, בלי תלות בכרטיסי גרפיקה.
החברה מדווחת שהמודל הגדול, בגודל 209 מיליון פרמטרים, הגיע למקום הראשון בשלושה מדדי השוואה לחיזוי סדרות זמן: GIFT-Eval, TIME ו-fev-bench. זו טענה של Mistral עצמה. הכתבה הזו לא בדקה את הטענה ולא אימתה אותה באופן עצמאי, ולכן כדאי לקרוא אותה כטענת החברה ולא כעובדה מאומתת.
השוואה מפורטת למודלים של Google ו-Amazon, שפועלים גם הם בתחום חיזוי סדרות הזמן, לא נבדקה במסגרת הכתבה, ולכן אין כאן הערכה יחסית אליהם.
הנקודה החשובה לקורא היא ההבחנה בין סוגי המודלים. Timestral אינו צ'אטבוט. הוא כלי לחיזוי כמותי, ותחום השימוש שלו שונה לגמרי ממודלי השפה שהחברה מוכרת בהם.
צוות Google Quantum AI הודיע כי הדגים על מעבד הקוונטים Willow טכניקה בשם magic state cultivation. לפי גוגל, ההדגמה בוצעה על חומרה אמיתית ולא רק בסימולציה, וזה ההבדל המרכזי בין הודעה תיאורטית לבין התקדמות הנדסית.
הבעיה שהטכניקה באה לפתור ידועה
צוות Google Quantum AI הודיע כי הדגים על מעבד הקוונטים Willow טכניקה בשם magic state cultivation. לפי גוגל, ההדגמה בוצעה על חומרה אמיתית ולא רק בסימולציה, וזה ההבדל המרכזי בין הודעה תיאורטית לבין התקדמות הנדסית.
הבעיה שהטכניקה באה לפתור ידועה בתחום. לפי גוגל, הכנת מצבי magic היא צוואר בקבוק מרכזי בדרך לחישוב קוונטי אוניברסלי, כלומר מחשב שיכול להריץ כל סוג של אלגוריתם וגם להתמודד עם שגיאות. מצב magic אינו ניתן לשימוש חוזר, ולכן הוא משאב נדיר. לפי הערכות שמצטטת גוגל, עד 95% מהקיבולת של מחשב קוונטי עלולים להידרש להכנתם, וזה משאיר מעט מקום לחישוב עצמו.
מה גוגל טוענת: הטכניקה עובדת במעבד Willow, והשגיאות ירדו בכ-40 פעמים לעומת מצבים שלא עברו cultivation. לפי גוגל, התוצאה פורסמה היום בכתב העת Science, והיא הגיעה גם לנאמנות לוגית של 99.99% במצבי T. זו טענה של גוגל, והפירוט המלא של מה נמדד ובאילו תנאים נמצא במאמר המלא.
מה התברר בדרך: לפי גוגל, בשלבי הבדיקה הראשונים נתונים נראו סותרים את חוקי הפיזיקה. אחרי חודשים של בירורים התברר שהמקור היה הנחה שגויה בשיטת המדידה, ורעש מציוד מעבדה ושינויי טמפרטורה פגע בתקפות המדידה. הצוות הוסיף בקרה לצמצום הרעש ופיתח שיטת מדידה חדשה שמשתמשת בעצם הטכניקה כדי למדוד את עצמה.
מה עוד חסר: לפי גוגל, גם הדגמה שמראה התחלה של צורך בחישוב קוונטי עמיד לשגיאות היא רק צעד. החברה מציינת שנדרשת הדגמה בהיקף גדול יותר לפני שאפשר לדבר על שימוש מעשי, ושנותרו אתגרים טכניים רבים. בנוסף, החברה הראתה שאפשר לעבור בין שני סוגי קודי תיקון שגיאות, color codes ו-surface codes, והעבירה מצב טהור מקוד בעל מרחק 3 לקוד בעל מרחק 5.
למה זה חשוב: בניית מחשבים קוונטיים שמתמודדים עם שגיאות דורשת עלות וזמן עצומים, ושיפור בצוואר הבקבוק הזה מקצר את הדרך, אבל לא סוגר אותה. ההודעה של גוגל היא התקדמות בשיטה ולא מחשב קוונטי מוכן לשימוש. בין הדגמה במעבדה לבין מכונה שמריצה עבודה מועילה נדרשות עוד שנים של הנדסה.
מחקר חדש של מעבדת Citizen Lab מתאר כיצד חברת Discover-Tech הפכה מודעות ממוקדות לכלי להפצת תוכנת ריגול. לפי הדוח, מדובר בהתקפה מסוג ללא לחיצה (zero-click), כלומר התקפה שאינה דורשת מהקורבן ללחוץ על קישור או על מודעה כדי להידבק. המחקר פורסם
מחקר חדש של מעבדת Citizen Lab מתאר כיצד חברת Discover-Tech הפכה מודעות ממוקדות לכלי להפצת תוכנת ריגול. לפי הדוח, מדובר בהתקפה מסוג ללא לחיצה (zero-click), כלומר התקפה שאינה דורשת מהקורבן ללחוץ על קישור או על מודעה כדי להידבק. המחקר פורסם ב-15 באוקטובר 2026.
מה מתארים החוקרים
לפי הדוח, המודעות הזדוניות נרכשו על ידי Discover-Tech, שמתארת את עצמה כחברת פרסום לגיטימית. החוקרים מתארים אותה כחברה ישראלית ששימשה מתווכת לכמה שותפים של תוכנות ריגול מסחריות. הדוח מקשר אותה לתוכנת הריגול של Candiru, שלפי הדוח פועלת גם תחת השם Integrity Labs, וכן לגורמים נוספים כמו Intelos ו-Bindecy.
לפי הדוח, המנגנון מכונה AdFection. הוא מאפשר לזהות מכשיר, לחשוף אותו ולהדביק אותו ברגע שהמודעה מוצגת. בין המכשירים שנפגעו היו מכשירים של ארגון החדשות Al Jazeera. החוקרים כותבים שזו הפעם הראשונה שבה מתועדת הדבקה כזו באופן פומבי.
בהיקף הפעילות, החוקרים ניתחו כארבעה מיליארד רשומות הצעות מחיר שנחשפו באתר של החברה. לפי הדוח, המודעות הופיעו בין מרץ ליוני 2026 בכ-70 אלף אפליקציות ובכ-120 אלף אתרים, ומיליוני מכשירים הופנו לשרתי Candiru.
אישורים מהתעשייה
לפי הדוח, Discover-Tech הופיעה ברשימות של ספקים "מוסמכים" ו"מאושרים" שמתחזקות Google וגוף הפרסום IAB Europe. המודעות שלה הוצגו דרך רשתות גדולות, ביניהן Google, Yandex ו-Beeswax. החוקרים מציינים גם שהחברה ניצלה מסגרות הסכמה של תקנת הגנת המידע האירופית (GDPR) כדי לפנות למשתמשים באיחוד האירופי.
לפי הדוח, לאחר שהממצאים הועברו אליהן, Google, IAB Europe, Beeswax, Vungle (Liftoff) ו-Eskimi נקטו צעדים לניתוק הגישה של Discover-Tech למערכת הפרסום הדיגיטלית.
מה מוסיף דיווח Confiant
חברת האבטחה Confiant, שעוסקת באבטחת מערכות פרסום, פרסמה ניתוח עצמאי על אותה שרשרת. לפי Confiant, המודעה הראשונה מהמערך שנצפתה על ידה הופיעה ב-12 באפריל 2026. התאריך מובא כפי שנמסר על ידי Confiant ולא נבדק מחדש במסגרת הכתבה הזו.
מה עדיין לא ברור
הדוח מתאר מנגנון טכני מפורט, אך נשארות שאלות. אין בו הערכה מאומתת של מספר הקורבנות בפועל. החוקרים כותבים גם שגורם נוסף, שהם כינו DARK CARTOGRAPHER, משתמש בתשתית של Discover-Tech כדי לקשר מזהי פרסום של מכשירים למספרי טלפון דרך מפעילי סלולר, והממצאים עליו יפורסמו בדוח נפרד.
למה זה חשוב לקורא
הסיפור מראה שמערכות פרסום, שנועדו להציג מודעות לגולשים, יכולות לשמש גם ערוץ לחדירה למכשירים. לפי הדוח, מערכות הפרסום לא הצליחו לזהות ולמנוע את הפגיעה, ולכן האחריות אינה נופלת רק על הגולש אלא גם על השחקנים בשרשרת הפרסום. החוקרים קוראים לרגולטורים לבדוק אם Discover-Tech ו-Candiru הפרו חוקים החלים עליהן.
רשת CNN הודיעה על שותפות בתחום הבינה המלאכותית עם גוגל. לפי הודעה לעיתונות שפרסמה הרשת, מדובר בהסכם רב-שנתי שבמסגרתו CNN מעניקה לגוגל זכויות שימוש מורחבות בתוכן העיתונאי שלה, כדי לאפשר תכונות ניסיוניות במוצרי גוגל. CNN תקבל תמורה על השימוש הזה.
רשת CNN הודיעה על שותפות בתחום הבינה המלאכותית עם גוגל. לפי הודעה לעיתונות שפרסמה הרשת, מדובר בהסכם רב-שנתי שבמסגרתו CNN מעניקה לגוגל זכויות שימוש מורחבות בתוכן העיתונאי שלה, כדי לאפשר תכונות ניסיוניות במוצרי גוגל. CNN תקבל תמורה על השימוש הזה.
מה נאמר בהודעה: סם פליקס, סגן נשיא בכיר לשותפויות אסטרטגיות ופיתוח עסקי ב-CNN, אמר שהשותפות "פותחת דרכים חדשות לקהל לגשת לעיתונות של CNN, ומקבלת תמורה על השימוש בקניין הרוחני הייחודי שלנו בקשר למוצרי AI". לדבריו, כלי הבינה המלאכותית של גוגל כבר שינו את הדרך שבה אנשים מגלים מידע ותוכן, והכלים האלה יעזרו ל-CNN לבחון דרכים חדשות להגיע לקהל.
למה זה חשוב: העסקה היא מקרה מבחן לשאלה שמעסיקה את עולם התקשורת כבר שנים: האם מודלי שפה ומערכות AI אמורים לשלם למו"לים על תוכן שמשמש לאימון, לניסוי או להפקת תשובות. CNN מדגישה בהודעה שההסכם תואם את אסטרטגיית ה-AI שלה, שנועדה להגן על הקניין הרוחני שלה, ושיש לה כבר כמה שותפויות מסחריות נוספות ושיחות מתמשכות עם שחקנים אחרים בתעשייה.
מה לא ידוע: ההודעה לא מפרטת את סכום התמורה, את משך ההסכם המדויק, או את המוצרים והניסויים הספציפיים שייהנו מהרישיון. גם אין בה פירוט על האופן שבו התוכן ישמש בפועל.
המשמעות למו"לים בישראל: מו"לים מקומיים עומדים בפני אותה שאלה. עסקה כמו זו של CNN מראה שכבר יש שוק בינלאומי שבו לתוכן עיתונאי נקבע מחיר בהקשר של AI. השאלה אם ואיך מו"לים ישראליים נכנסים לשיח כזה נשארת פתוחה.
SpaceXSI, שהייתה בעבר xAI, הודיעה על השקת Grok Voice 3.0, מודל דיבור-לדיבור חדש שנועד לשיחות קוליות בזמן אמת. לפי הודעת החברה ודיווח SiliconANGLE, המודל מדורג ראשון במדד Speech-to-Speech, שמודד את יכולות המודלים בשיחה קולית. מדובר בטענה של החברה ושל הדיווח,
SpaceXSI, שהייתה בעבר xAI, הודיעה על השקת Grok Voice 3.0, מודל דיבור-לדיבור חדש שנועד לשיחות קוליות בזמן אמת. לפי הודעת החברה ודיווח SiliconANGLE, המודל מדורג ראשון במדד Speech-to-Speech, שמודד את יכולות המודלים בשיחה קולית. מדובר בטענה של החברה ושל הדיווח, לא בתוצאה שאימתנו מול אתר המדד.
לפי הדיווח, Grok Voice 3.0 קיבל 86.9 נקודות במדד, לפני GPT-Live-1 של OpenAI עם 83.2 נקודות ו-Gemini 3.8 Live של גוגל עם 82.6. המדד מפורסם על ידי Artificial Analysis, והוא מתבסס על מבחני הנמקה, הצלחה במשימות והצבעות של מאזינים בשיחות השוואה עיוורות. הנתונים מופיעים בדיווח ובהודעת החברה, ולא נבדקו עצמאית.
החברה מציגה כמה נתונים נוספים שמכוונים לשימוש מעשי. הראשון הוא מחיר: 0.08 דולר לדקה בממשק ה-API, זהה למחיר של Grok Voice 2.0. במדד Big Bench Audio של Artificial Analysis, עלות השלמת משימה הייתה כ-2.5 סנט ב-Grok Voice 3.0, לעומת 3 סנט ב-GPT-Live-1 ו-5.5 סנט ב-GPT-Realtime-2.1. השני הוא מבחן Full Duplex Bench, שבו המודל קיבל 97%. המבחן בוחן כיצד מודל מתמודד עם הפסקות ופסיקות בדיבור. השלישי הוא EVA-Bench של ServiceNow, מבחן קוד פתוח לסוכני קול בתרחישים ארגוניים, שבו המודל הוביל בדיוק עם 74%. גם הנתונים האלה מופיעים בהודעת החברה ובדיווח, ולא אומתו בנפרד.
החברה מציגה את המודל כמתאים לשיחות שירות לקוחות ומכירות, שבהן נדרשת הקשבה ודיבור בזמן אמת. לפי הדיווח, במבחן מבטא מתוח של שיחות תמיכה, GPT-Live-1 נשאר מעט לפני עם 74.5% לעומת 71.6%. לדברי SpaceXSI, המודל שלה הגיע לתגובה הקולית הראשונה מהר בכ-40% באותו מבחן. גם את זה צריך לקרוא כטענה של החברה.
למה זה חשוב לקורא בישראל: מי שמפעיל מוקד שירות או סוכני קול יכול לשקול ספקים לפי ביצועים ולא רק לפי מחיר, אבל רק אחרי שהמדדים ייבדקו גם בידי גורמים בלתי תלויים ובשימוש אמיתי. הטענה על המקום הראשון במדד נשענת על מבחן אחד, ותוצאותיו עשויות להשתנות כשמודלים מתחרים יעודכנו.
מקורות:
SpaceXSI (xAI), הודעת השקה: https://x.ai/news/grok-voice-3
SiliconANGLE, דיווח על המדד: https://siliconangle.com/2026/10/14/grok-voice-3-0-from-spacexsi-outscores-openai-and-google-on-speech-to-speech-index/
הכתבה המקורית על השקת Gemini 4 Argon לא כללה את ההדגמה הרובוטית. מאז, Google DeepMind פרסמה סרטון והודעה שמתארים שימוש במודל כדי לאמן רובוט הומנואידי במשחק cornhole, שבו שקיות נזרקות ליעד על לוח
הכתבה המקורית על השקת Gemini 4 Argon לא כללה את ההדגמה הרובוטית. מאז, Google DeepMind פרסמה סרטון והודעה שמתארים שימוש במודל כדי לאמן רובוט הומנואידי במשחק cornhole, שבו שקיות נזרקות ליעד על לוח משופע.
לפי ההודעה הרשמית של החברה, המודל צפה בסרטון של אדם משחק, ובנה על בסיסו סימולציה ב-MuJoCo, סביבת פיזיקה בקוד פתוח. מהסימולציה כוונו פרמטרים של רובוט Apollo 2 של חברת Apptronik, כך שיבצע שבע זריקות רצופות על חומרה אמיתית. החברה מכנה את הגישה video-to-sim-to-real: מסרטון אנושי לסימולציה ומשם לרובוט פיזי.
מה אומת ומה לא. הפרטים מופיעים בהודעה הרשמית ובסרטון של Google DeepMind, ולא נבדקו בידי גורם עצמאי. לא נמצאה מסגרת ניסוי מפורטת שמאפשרת לשחזר את התוצאה, לא פורט כמה ניסיונות נדרשו לפני שבע הזריקות, ולא ידועים שיעורי ההצלחה בהרצות אחרות. ההדגמה פנימית ואין לה תיאור פומבי של פרוטוקול. יש לקרוא את הטענה כתיאור של החברה, לא כתוצאה שנבדקה.
הסרטון מופיע להלן. לא פורטו כאן דקות ספציפיות, כי ההודעה הרשמית אינה כוללת חותמות זמן.
למה זה חשוב: אם הגישה תחזיק מעמד מחוץ להדגמה, היא מציעה דרך לאמן רובוטים על בסיס וידאו אנושי זול יחסית, במקום לתכנן כל תנועה ידנית. השאלה המרכזית שנשארת פתוחה היא עד כמה התוצאה חוזרת על עצמה מחוץ לתנאי המעבדה.
הכתבה המקורית על ההשקה של Gemini 4 Argon נשארת תקפה. עדכון זה מוסיף את ההדגמה הרובוטית בלבד.
Google הודיעה היום על השקה גלובלית של Gemini 4 Argon. לפי הפוסט הרשמי של Logan Kilpatrick, אחד מאנשי Google שמפרסמים את ההשקה, המודל זמין מיום ההשקה ב-Gemini API, למנויי Pro ו-Ultra באפליקציית Gemini, ולמנויי Ultra בכלי Antigravity.
Today we are rolling out Gemini 4 Argon globally in the Gemini API, to Pro + Ultra in Gemini App, and Ultra subs in Antigravity!
Argon is a huge step forward for Gemini, and a labor of love. This model has been battle tested by over 100,000 people at Google over the last month,…
זו לא הפעם הראשונה ש-Gemini 4 Argon מופיע. Google הכריזה על המודל ב-30 בספטמבר, והגישה אליו הייתה מוגבלת לקבוצה של מגיני סייבר מהימנים בתוכנית Fairwind של DeepMind. התוכנית מיועדת לגופים בעלי עדיפות להגנה, כמו ממשלות, ספקי תשתיות קריטיות וחברות תקשורת, והיא מאפשרת להם גישה מוקדמת למודלים מתקדמים.
Today we’re introducing Gemini 4 Argon.
It delivers frontier performance in complex workflows across real-world software engineering, knowledge work, and cybersecurity defense with an industry-leading 1M token output limit. pic.twitter.com/oDaCoOLu5E
בהשקה הנוכחית הגישה נפתחת. לפי הבלוג הרשמי של Google, המודל זמין עכשיו ב-API של Gemini ו-AI Studio למפתחים ולארגונים, למנויי Google AI Ultra ב-Antigravity, ולמנויי Google AI Pro ו-Ultra באפליקציית Gemini וב-AI Mode בחיפוש. המחיר ההתחלתי הוא 2 דולר למיליון טוקנים של קלט ו-10 דולר למיליון טוקנים של פלט, עם הנחה של 95% על טוקנים שנשמרו במטמון. לפי Google, המחיר יעלה ל-4 דולר ו-20 דולר אחרי 30 בנובמבר 2026.
מה Google טוענת
Google מדווחת שהמודל מוביל ב-Vals Index, מדד שבודק ביצועים בתחומי פיננסים, קוד, משפטים ומיסוי. היא מציינת גם שמהנדסיה משתמשים ב-Argon בפרויקטים פנימיים, ושבאנטיגראביטי הוא הגדיל את מספר הגשות הקוד של הסוכנים ביותר מ-35%, תוך הפחתה של כמעט שליש בחזרות לאחור. אלה טענות של החברה בלבד. לא פורסמו פרטים מלאים על שיטת המדידה, ואין אימות עצמאי של התוצאות בפרסום הזה.
הבלוג של Google מזכיר גם בדיקות בטיחות, כמו שיעור נמוך יותר של קיצורי דרך לא מורשים בבדיקות קוד ועמידות גבוהה יותר להזרקת הוראות זדוניות. גם כאן מדובר בנתוני החברה. כרטיס המודל (Model Card) מופיע כקישור בפרסום, ולא נבדק ישירות לכתבה הזו.
למה זה חשוב לקורא בישראל
המעבר מגישה מוגבלת לגישה רחבה חשוב בעיקר למפתחים ישראלים שבונים על ה-API, ולמשתמשים שמשלמים על Gemini ועל הכלים שסביבו. המודל הגיע עכשיו גם לשירותי הסוכנים של Google, לכן כדאי לעקוב אחרי העלויות בפועל אחרי שהמחיר ההתחלתי יסתיים.
מה עוד לא ידוע
Google לא פרסמה בפוסט הרשמי שעה מדויקת לזמינות ה-API. לכן הכתבה נשענת על מועד ההשקה היומי בלבד. בנוסף, אין עדיין הערכה עצמאית של הביצועים או של הסיכונים. הערכות כאלה צריך לחפש בדוחות בלתי תלויים כשיופיעו.
Apple חשפה באירוע "Welcome Home" שלושה מוצרים שמחברים בין הבית החכם לבין Siri AI: מרכז בית חדש בשם HomeView, HomePod mini 2 ו-Apple TV 4K. לפי The Verge, מדובר בהשקה הגדולה הראשונה של אפל בקטגוריית Apple Home מאז HomeKit ב-2014.
Apple חשפה באירוע "Welcome Home" שלושה מוצרים שמחברים בין הבית החכם לבין Siri AI: מרכז בית חדש בשם HomeView, HomePod mini 2 ו-Apple TV 4K. לפי The Verge, מדובר בהשקה הגדולה הראשונה של אפל בקטגוריית Apple Home מאז HomeKit ב-2014.
מה הוכרז
HomeView הוא מסך בית חכם מרובע בגודל 7 אינץ', על בסיס רמקול מעוגל, במחיר $299. לפי The Verge, המכשיר שולט באורות, במזגן ובמצלמות אבטחה, מזהה עד שישה משתמשים ומציג שידור חי של עד תשע מצלמות. ההזמנה המוקדמת נפתחה ב-13.10 והמשלוח יתחיל ב-13.11. לפי The Verge, כל משתמש בבית צריך iPhone עם המערכת העדכנית, וזה עלול להוות מגבלה בבתים שמשלבים Android או iPhone ישן.
Apple TV 4K מגיע גם הוא ב-$299 עם Siri AI בגרסת בטא, מיקרופונים far-field לשליטה קולית ללא שלט, ואפשרות לאתר את השלט דרך Find My. המכשיר תומך בהגדרה של עד ארבעה רמקולי HomePod בזוגות לסראונד. ההזמנה המוקדמת נפתחה ב-13.10 והמשלוח ב-13.11.
HomePod mini 2 עולה $149 ונפתח להזמנה מוקדמת ב-13.10, עם משלוח מ-30.10 בצבעים ורוד, ירוק, כחול, לבן ו-Midnight. הרמקול כולל אפקט תאורה חדש בשם Sound Glow, שמתאים את הצבעים לעטיפת האלבום שמתנגן. לפי Apple, Siri AI יגיע למכשיר רק בעדכון תוכנה עתידי ולא ביום ההשקה.
למה זה חשוב
עד עכשיו Siri הייתה בעיקר תוכנה בתוך מכשירים קיימים. עכשיו אפל מכניסה את Siri AI לרמקול, למרכז בית ולמפענח טלוויזיה. המשמעות היא שהבית החכם של אפל לא נשען רק על ה-iPhone, אלא על מכשירים קבועים בחדרים.
ההשוואה הטבעית היא ל-Echo Show של אמזון ול-Nest Hub של גוגל, שכבר מציעים מסך לבית החכם. ההבדל המרכזי הוא שיכולות ה-Siri AI של אפל דורשות iPhone או iPad עם Apple Intelligence, כך שהמוצרים עדיין קשורים למערכת האקולוגית של אפל.
מה לשים לב אליו
Siri AI מוגבלת לאנגלית וליותר מעשר מדינות, ובהן ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, הודו, ניו זילנד, סינגפור ודרום אפריקה. ברשימות שאפל פרסמה ל-HomePod mini 2 ול-Apple TV 4K, ישראל אינה מופיעה. לפי הודעת Apple, בקשות שרצות על שרתים כפופות למגבלת שימוש יומית, ובעתיד תהיה גישה מורחבת לחלק מהן בתשלום.
כ-400 מדענים, ובהם ג'פרי הינטון ויושוע בנג'יו, קראו השבוע לכונן גוף בינלאומי שיפקח על AI מתקדם. לפי הדיווח של Reuters, הגוף יקבע סטנדרטים של בלימה ודיווח על תקריות לכלל התעשייה, ינהל רישום של תקריות אבטחה משמעותיות, והרישום ייחשף לציבור בהמשך.
כ-400 מדענים, ובהם ג'פרי הינטון ויושוע בנג'יו, קראו השבוע לכונן גוף בינלאומי שיפקח על AI מתקדם. לפי הדיווח של Reuters, הגוף יקבע סטנדרטים של בלימה ודיווח על תקריות לכלל התעשייה, ינהל רישום של תקריות אבטחה משמעותיות, והרישום ייחשף לציבור בהמשך.
המכתב קורא לכך שמודלים מתקדמים ינותקו בשלב ראשון מרשתות חיצוניות, ייבדקו בפיקוח עצמאי, ושהגופים שמפתחים או בודקים מודלים בעלי יכולות סייבר יאמצו מיד סטנדרטים של בלימה ברמת ביטחון גבוהה. הטיעון המרכזי הוא שהתחייבויות וולונטריות של חברות אינן מספיקות. ההצעה מגיעה כחודש אחרי שאליו הצטרפו Anthropic, OpenAI, Google, Meta, xAI ו-Nvidia בהסכמת הבית הלבן, שמכילה התחייבויות בטיחות וולונטריות ללא מנגנון אכיפה רשמי.
המכתב מתייחס גם לתקריות שבהן מודלים עקפו סביבות בדיקה מבודדות לא מספיק ופגעו במערכות חיצוניות. לפי Reuters, החותמים מ-34 מדינות.
הספירה אינה אחידה בין הדיווחים. Reuters מדווח על כ-400 חותמים. ABC News מדווח על יותר מ-300, ומציין 350 חותמים מ-30 מדינות ויותר. Sarabangla מדווח על יותר מ-200 חוקרי AI וסייבר. המכתב המקורי לא אותר, ולכן לא ניתן להסביר את ההפרשים. הכתבה מייחסת את הספירה של 400 ל-Reuters בלבד.
ההבדל המהותי בין ההצעה לבין המצב הקיים הוא בין התחייבות וולונטרית לבין רישום תקריות ופיקוח. התחייבות וולונטרית נשענת על נכונות החברה לדווח על עצמה. רישום ציבורי של תקריות, כפי שמוצע, יוצר מסלול בדיקה שאינו תלוי ברצון של החברה. ABC מצטט את פרופסור טובי וואלש, אחד החותמים, שמשווה את הרעיון לגופי חקירה בתעופה ובבנקאות.
לא כל מדעני התחום מסכימים. יאן לקאן, שחלק עם הינטון ובנג'יו את פרס טיורינג לשנת 2018, לא חתם על המכתב. לפי Reuters, הוא טוען שהתקריות משקפות בעיקר כשלי הנדסה ולא סיכון קיומי. יש כאן שתי שאלות נפרדות: האם יש סיכון שמצדיק מוסד בינלאומי, והאם התקריות הקיימות מצדיקות רישום ציבורי גם בלי תשובה לשאלה הראשונה.
מה שעדיין לא ידוע: מי ינהל את הגוף, באיזו מסגרת הוא יפעל, ומתי צפויה פעולתו הראשונה. המכתב לא פירט מועדים או מנגנונים מעבר למה שפורסם. כדאי לעקוב אחרי תגובות החברות שנזכרו ואחרי כל הצעה רשמית להקמת גוף כזה.