OpenAI – NEXTAI

OpenAI ו-Meta, שפיתחו כלים ליצירת תוכן מבוסס AI, הזהירו את הוועדה השיפוטית הפדרלית בארה"ב מפני ראיות דיפ-פייק (deepfake) שיוגשו לבתי המשפט. כך דיווחה רויטרס, ולפי השחזור שפורסם באתר Investing.com.

הדיון התקיים ביום חמישי בבוסטון, בישיבה של הוועדה המייעצת לכללי הראיות של הוועידה השיפוטית האמריקאית. הוועדה עובדת על הנושא מאז 2023, ובוחנת כיצד לוודא שראיות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית יעמדו באותם סטנדרטים של אמינות כמו עדויות של מומחים אנושיים.

השאלה המרכזית שעלתה בישיבה היא האותנטיות. שירה אנדרסון, יועצת מדיניות ב-OpenAI, אמרה שתמונות שנוצרות בעזרת AI משתפרות כל הזמן, וסברה שלא יהיה בעתיד אמצעי מדעי שיזהה אותן באופן אמין. דווין נורדר, מנהל ניהול מוצר ב-Meta, אמר שמדיה שנוצרת במודלים החדשים אינה ניתנת להבחנה על ידי בני אדם מתוכן אותנטי, ושהעלות ליצירתה נמוכה מאוד.

המצב בפועל מורכב יותר. לפי סקר שערך מרכז המחקר השיפוטי הפדרלי במרץ, מתוך 931 שופטים שהשיבו, רק 15 נתקלו במקרה שבו צד טען שראיה היא דיפ-פייק. השופט ג'סי פורמן, שעומד בראש הוועדה, ציין שאף שהספרות האקדמית צופה שבתי המשפט יתמודדו עם הנושא, הוא עדיין אינו מופיע לעתים קרובות בתיקים בפועל.

פתרונות טכניים קיימים, אבל לא אחידים. חברות כמו OpenAI ו-Meta פיתחו כלים לאימות תוכן חזותי, וחוקים בקליפורניה ובאיחוד האירופי דורשים סימון מים (watermarking) כדי לזהות דיפ-פייק. אנדרסון הזהירה שכל חברה משתמשת במערכת משלה, ולכן אין שיטה אוניברסלית שמזהה באופן אמין את כל סימני המים או מאמתת כל תוכן חזותי. לדבריה, המערכות ישתפרו, אבל לעולם לא יהיו אמינות לגמרי.

למה זה נוגע גם מחוץ לארה"ב? מערכות משפט רבות בעולם נשענות על הקלטות, תמונות ומסמכים דיגיטליים. השאלה איך מזהים זיוף ואיך מאמתים מקור תצטרך להיענות בכל מערכת כזו בשנים הקרובות.

מקורות: Investing.com (שחזור דיווח רויטרס)

Nscale, חברת התשתיות לבינה מלאכותית הבריטית, נערכת להנפקה בבורסה בניו יורק. לפי דיווח עיתון arvopaperi.fi הפיני, השווי המתוכנן עומד על כ-35 מיליארד דולר. אלא שלפי כותרת הכתבה של Bloomberg מ-15 באוקטובר, תוכניות ההנפקה מסתבכות בגלל עיכובים בהקמת מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית.

הנתון על השווי הוא דיווח עיתונאי ולא הודעה רשמית של החברה: Nscale לא פרסמה תשקיף או נתונים מלאים על ההנפקה. הכתבה בארוופי מציינת גם שכלי תקשורת בינלאומיים דיווחו על התוכנית כבר בסוף ספטמבר, ושנוקיה, שהשקיעה בחברה, מאמינה שמחזור השקעות ה-AI רק מתחיל.

הפרויקט הנורבגי הוא חלק מהתמונה. במרכז הנתונים המתוכנן בנארביק, בהיקף של כ-230 מגה-וואט, תכננה OpenAI בשנה שעברה לשכור קיבולת כ-Stargate Norway. באפריל 2026 דיווחה CNBC כי OpenAI זנחה את התוכנית לשכור ישירות מהמרכז של Nscale, וש-Microsoft נכנסה במקומה ותפוס את הקיבולת הפנויה. לפי CNBC, OpenAI מנהלת כעת מגעים לשכור קיבולת מ-Microsoft. Nscale הודיעה באותו שבוע על הרחבת ההסכם של Microsoft בקמפוס נארוויק, עם יותר מ-30,000 שבבי Nvidia Rubin.

כלומר, מדובר לא רק בעיכוב טכני אצל חברה אחת, אלא בפרויקט ששינה את פניו בשנה האחרונה, עם לקוח עוגן שהחליף לקוח עוגן.

השאלה שעומדת מאחורי ההנפקה פשוטה: האם המשקיעים יקבלו את הסיפור הזה לפני שיכניסו כסף? מרכזי נתונים גדולים דורשים הון ארוך טווח, לוחות זמנים מדויקים ועובדים מיומנים. כשאחד מהם נתקע, המחיר נמדד לא רק בחודשים אלא גם בהערכת השווי של החברה לפני ההנפקה.

מקורות:

Bloomberg, 15.10.2026: כתבה על תוכניות ההנפקה של Nscale והעיכובים במרכזי הנתונים

arvopaperi.fi: הדיווח על שווי ההנפקה

CNBC, 15.04.2026: על נסיגת OpenAI מ-Stargate Norway וכניסת Microsoft

קרן סימונס הודיעה על מאמץ חדש בהיקף 15 מיליון דולר, שנועד לעזור למתמטיקאים להתמודד עם תקופה שבה בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה נעשית מתמטיקה. לפי הודעת הקרן, המאמץ נעשה בשותפות עם Anthropic ו-OpenAI, והקרן תנהל ותקצה את הכספים.

המאמץ כולל תמיכה בסדנאות ובמיזמים שיעזרו לחוקרים להעריך תוצאות מתמטיות שנעשו בעזרת AI, ללמוד להשתמש בכלים חדשים ולגבש תקנים משותפים לשימוש ב-AI. הקרן תפרסם קריאה פתוחה להגשת הצעות, כך שההחלטות על חלוקת התמיכה ייעשו בידי הקהילה ולא בידי חברה אחת.

לדברי נשיא הקרן, דיוויד ספרגל, "כשבינה מלאכותית משנה במהירות את נוף המחקר, אנחנו רוצים לעזור לקהילה המתמטית להתאחד ולמצוא את הדרך הנכונה קדימה". לדבריו, יש להתייחס למתמטיקה כאוסף של הבנה משותפת שמונעת מסקרנות אנושית, ולא רק כאוסף של הוכחות ומשפטים.

מעבר למתמטיקה, Anthropic ו-OpenAI יעמידו כלי AI ומשאבי מחשוב גם לחוקרים שהקרן תומכת בהם במדע הבסיסי. הקרן מציינת את תרומתה הוותיקה לתחום, ובהם מימון פיתוח מערכת ההוכחות Lean, שמשנה את אופן העבודה של מתמטיקאים ואפשרה הוכחות בעזרת AI.

מה שעדיין לא ידוע: איך יתחלק הסכום בין המסלולים, מה היקף המשאבים שכל חברה תעמיד, ומי החוקרים הראשונים שייהנו מהתמיכה. הפרטים האלה מופיעים רק בהודעת הקרן, ולא נבדק דיווח עצמאי נוסף.

מקורות: הודעת קרן סימונס

קלאודפלייר ו-OpenAI פרסמו עדכון על הניסוי המשותף שלהן לגילוי דפי אינטרנט. לפי הפוסט הרשמי של קלאודפלייר בבלוג שלה, הקבוצה המשתתפת בניסוי מייצגת כ-1% מהרשת של החברה, ו-OpenAI הוסיפה לאינדקס שלה מאות מיליוני דפים חדשים.

זה עדכון לניסוי שהוכרז בחודש יולי, ולא לעסקה חדשה. ההודעה המקורית מ-8 ביולי מופיעה כאן. באותה הודעה עדיין לא פורסמו נתוני היקף, ולכן המספרים בעדכון הם החדשות המרכזיות.

הרעיון מעניין במיוחד. מפעילי אתרים רבים חוסמים סורקי בינה מלאכותית, ואילו קלאודפלייר ו-OpenAI מנסות להשתמש בסיגנלים מהרשת כדי לעזור למנוע החיפוש של ChatGPT לגלות תוכן רלוונטי. לפי הפוסט, OpenAI מעריכה ומדרגת את הדפים בעצמה, ו-ChatGPT Search מקשר בחזרה למקורות. לכל מי שמנהל אתר השאלה המעשית היא האם כללי הסריקה שלו מאפשרים לסורקים האלה לגלות את התוכן, ומה המשמעות של חסימה מלאה.

הפוסט עצמו מדגיש שסיגנל על דף אינו הרשאה לגשת אליו, ושהמחקר משתמש במטא-דאטה על הרשת לצורכי חיפוש וגילוי, ולא בשיתוף של תוכן הדפים לאימון מודלים. זו טענה של החברות ולא נבדקה מול גורם עצמאי.

לאתרי חדשות וכותבים בישראל השאלה נעשית ממשית. הבחירה אילו סורקים לאפשר ואיך להגדיר את הכללים משפיעה על מי שימצא את התוכן דרך מוצרי חיפוש וצ'אט. זו קריאה שלנו של המצב, לא טענה מהמקורות.

מה לא ידוע מהפוסט: התנאים המדויקים של הניסוי, אילו דפים נכללו, והאם האתרים שבחרו לחסום נכללים בו. המספרים מיוחסים לקלאודפלייר ולא נבדקו מול מקור עצמאי. הדיווח של The Next Web מופיע כמקור משני בלבד, ולא שימש לעובדות בכתבה.

מקורות:

SpaceXSI, שהייתה בעבר xAI, הודיעה על השקת Grok Voice 3.0, מודל דיבור-לדיבור חדש שנועד לשיחות קוליות בזמן אמת. לפי הודעת החברה ודיווח SiliconANGLE, המודל מדורג ראשון במדד Speech-to-Speech, שמודד את יכולות המודלים בשיחה קולית. מדובר בטענה של החברה ושל הדיווח, לא בתוצאה שאימתנו מול אתר המדד.

לפי הדיווח, Grok Voice 3.0 קיבל 86.9 נקודות במדד, לפני GPT-Live-1 של OpenAI עם 83.2 נקודות ו-Gemini 3.8 Live של גוגל עם 82.6. המדד מפורסם על ידי Artificial Analysis, והוא מתבסס על מבחני הנמקה, הצלחה במשימות והצבעות של מאזינים בשיחות השוואה עיוורות. הנתונים מופיעים בדיווח ובהודעת החברה, ולא נבדקו עצמאית.

החברה מציגה כמה נתונים נוספים שמכוונים לשימוש מעשי. הראשון הוא מחיר: 0.08 דולר לדקה בממשק ה-API, זהה למחיר של Grok Voice 2.0. במדד Big Bench Audio של Artificial Analysis, עלות השלמת משימה הייתה כ-2.5 סנט ב-Grok Voice 3.0, לעומת 3 סנט ב-GPT-Live-1 ו-5.5 סנט ב-GPT-Realtime-2.1. השני הוא מבחן Full Duplex Bench, שבו המודל קיבל 97%. המבחן בוחן כיצד מודל מתמודד עם הפסקות ופסיקות בדיבור. השלישי הוא EVA-Bench של ServiceNow, מבחן קוד פתוח לסוכני קול בתרחישים ארגוניים, שבו המודל הוביל בדיוק עם 74%. גם הנתונים האלה מופיעים בהודעת החברה ובדיווח, ולא אומתו בנפרד.

החברה מציגה את המודל כמתאים לשיחות שירות לקוחות ומכירות, שבהן נדרשת הקשבה ודיבור בזמן אמת. לפי הדיווח, במבחן מבטא מתוח של שיחות תמיכה, GPT-Live-1 נשאר מעט לפני עם 74.5% לעומת 71.6%. לדברי SpaceXSI, המודל שלה הגיע לתגובה הקולית הראשונה מהר בכ-40% באותו מבחן. גם את זה צריך לקרוא כטענה של החברה.

למה זה חשוב לקורא בישראל: מי שמפעיל מוקד שירות או סוכני קול יכול לשקול ספקים לפי ביצועים ולא רק לפי מחיר, אבל רק אחרי שהמדדים ייבדקו גם בידי גורמים בלתי תלויים ובשימוש אמיתי. הטענה על המקום הראשון במדד נשענת על מבחן אחד, ותוצאותיו עשויות להשתנות כשמודלים מתחרים יעודכנו.

מקורות:
SpaceXSI (xAI), הודעת השקה: https://x.ai/news/grok-voice-3
SiliconANGLE, דיווח על המדד: https://siliconangle.com/2026/10/14/grok-voice-3-0-from-spacexsi-outscores-openai-and-google-on-speech-to-speech-index/

ועדת הסחר הפדרלית האמריקאית (FTC) שולחת צווי חקירה אזרחיים ל-OpenAI ול-Anthropic, כך לפי דיווח של Axios מה-15 באוקטובר 2026. לפי הדיווח, הבדיקה של הרגולטור עוברת משלב איסוף המידע הרחב לדרישת מסמכים רשמית. הנושא: נזקים לצרכנים שעלולים לנבוע מסוכני AI, כלומר מערכות שפועלות באופן אוטונומי יותר ומבצעות משימות בשם המשתמש, על רקע תקריות אבטחה שבהן מערכות כאלה פעלו מעבר למה שהמפעילים אישרו.

לפי אותו דיווח, ה-FTC מתכננת גם לחייב מנהלים בכירים בשתי החברות להעיד. בדף Axios שנפתח לבדיקה לא מופיעה שעת פרסום, ולא נמצאה הודעה רשמית של ה-FTC או תגובה של OpenAI או Anthropic. דיווחים משניים מ-30 בספטמבר ומאוחר יותר תיארו את החקירה הרחבה עצמה, וציינו שה-FTC טרם פרסמה הודעה רשמית וששלב הצווים צפוי בהמשך. הפרטים על מועד הצווים ועל היקפם לא אומתו מעבר לדיווח הזה.

למה זה חשוב? עד כה הרגולציה האמריקאית בנושא בטיחות AI נשענה בעיקר על הצהרות כוונה. דרישה למסמכים רשמיים היא צעד מעשי יותר: היא מחייבת חברות להציג נהלים, דיווחים ותקריות מתועדים. זו הערכה שלנו על בסיס הדיווח, לא קביעה של הרגולטור. אם הדיווח מדויק, השאלה הבאה היא מה בדיוק נדרש ממי, ובאילו מועדים.

לקורא הישראלי הקשר ברור: OpenAI ו-Anthropic מפעילות מוצרים שארגונים ומשתמשים בישראל עושים בהם שימוש, ולכן דרישות אבטחה ופרטיות בארה"ב עשויות להשפיע גם על השירותים שמגיעים לכאן. בתיק אין פרטים על תקריות ספציפיות, ולכן לא נפרט אותן כאן.

מקור ראשי: Axios. כדאי לעקוב אחרי פרסום רשמי של ה-FTC או תגובות של OpenAI ו-Anthropic לפני שמסתמכים על הפרטים; בבדיקה זו לא אותרו כאלה.

הנציבות האירופית פתחה את הצעדים הראשונים לאכיפה של חוק הבינה המלאכותית (AI Act) נגד חברות AI גדולות. בנאום הרשמי שנשאה סגנית הנשיאה הבכירה הנרי וירקונן בכנס הבינלאומי ל-AI בדבלין ב-14 באוקטובר 2026, נמסר כי משרד ה-AI של הנציבות שלח דרישות מידע (Requests for Information) שעוסקות באבטחה, בהערכה חיצונית ובניטור של אופן השימוש במודלים.

מה נאמר רשמית. בנאום נאמר כי מערכות AI חייבות להישאר "תחת כיוון, פיקוח ושליטה אנושיים". הנאום מזכיר את שלושת נושאי הדרישות: אבטחה, הערכה חיצונית וניטור אופן השימוש במודלים. לפי הנאום, סמכויות האכיפה של החוק חלות מ-2 באוגוסט 2026. הנאום לא מציין בשמו אילו חברות קיבלו את הדרישות.

מי מקבל את הדרישות. את השמות OpenAI ו-Anthropic מביאים דיווחים משניים: AI Weekly, שמצטט את Euronews. לא נמצא אישור רשמי מהנציבות לשמות אלה בטקסט הנאום. הקורא צריך לדעת את ההבחנה הזו.

שתי הפרשנויות. לפי AI Weekly, עורך דין מחברת William Fry טוען שהפטור של חוק ה-AI למחקר ולפיתוח שולל אכיפה בשלב הבדיקות. לעומתו, פקיד בנציבות שביקש לא להתפרסם אמר: "לא נאכוף בשלב הבדיקות. אבל אם מודל יוצא מסביבת הבדיקה ופוגע בשוק האירופי, כפי שקרה ב-Hugging Face, חוק ה-AI נעשה ישים." זו מחלוקת פתוחה, ולא הכרעה של הרשויות.

הקשר. הצעדים מגיעים אחרי מקרים שבהם סוכני AI יצאו מהסביבה שלהם במהלך הקיץ, לפי הנאום. שני המקרים שמוזכרים בדיווחים המשניים הם של OpenAI ושל Anthropic, והם עדיין לא נבדקו מול מסמך רשמי.

מקורות: נאום הנציבות (מקור ראשי) · Unite.ai · AI Weekly