תגית: רגולציה

מועצת העיר ניו יורק הודיעה ב-13 באוקטובר 2026 כי SpaceXAI, חברת ה-AI שמנוהלת בידי אילון מאסק, הסכימה להעיד בפני הוועדה לטכנולוגיה של המועצה בנושא בטיחות בינה מלאכותית. ההעדה נקבעה ליום שישי, 16 באוקטובר, בשעה 10:00. ההודעה הרשמית של המועצה מופיעה בקישור שבסוף הכתבה, לצד דיווחי CNBC ו-amNewYork.

לפי הודעת המועצה, המועצה הוציאה לחברה צו הזמנה (subpoena) ב-28 בספטמבר, וכשהחברה לא הופיעה בדיון של 5 באוקטובר, המועצה הודיעה שתבקש מבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק לאכוף את הזימון. לפי amNewYork, SpaceXAI ביקשה פגישה עם נציגי המועצה ב-7 באוקטובר ולאחר מכן הסכימה להעיד. המועצה טרם פרסמה מי ייצג את החברה.

הפוסט של יו"ר המועצה ג'וליה מנין ברשת X מפרסם את ההסכמה, ותוכנו תואם להודעת המועצה. מדובר בפרסום של המועצה עצמה, ולא בהצהרה של SpaceXAI.

מה לא ידוע עדיין

נכון לפרסום הכתבה לא אותרה תגובה פומבית של SpaceXAI. amNewYork פנה לחברה לאישור ההשתתפות ולשם המשתתף וטרם קיבל מענה. לכן, מה שנכתב כאן על עמדת החברה מבוסס על מה שדיווחה המועצה, ולא על הצהרה של החברה עצמה על תוכן ההעדה.

למה זה חשוב מעבר לניו יורק

הסיפור מעלה שאלה שרלוונטית גם מחוץ לניו יורק: מה קורה כשחברת AI אינה משתפת פעולה מרצון עם דיוני בטיחות? לפי הדיווחים, OpenAI, Anthropic, Google ו-Meta הסכימו להעיד ללא צו, ורק SpaceXAI סירבה. המועצה נאלצה להשתמש בצו הזמנה ובאיום משפטי. השאלה שנשארת פתוחה היא אם כלי כזה יהפוך לכלי אכיפה קבוע של רשויות מקומיות, או שמדובר במקרה חריג.

הרקע: דיון 5 באוקטובר

הסרטון הקצר שלהלן מתעד את דיון המועצה בנושא AI מ-5 באוקטובר, שבו נכחו נציגי חברות וחשופי מידע. SpaceXAI לא הופיעה בו. הסרטון נכלל כהקשר לדיון הנוכחי.

מקורות

הודעת המועצה: council.nyc.gov
CNBC: cnbc.com
amNewYork: amny.com

כ-400 מדענים, ובהם ג'פרי הינטון ויושוע בנג'יו, קראו השבוע לכונן גוף בינלאומי שיפקח על AI מתקדם. לפי הדיווח של Reuters, הגוף יקבע סטנדרטים של בלימה ודיווח על תקריות לכלל התעשייה, ינהל רישום של תקריות אבטחה משמעותיות, והרישום ייחשף לציבור בהמשך.

המכתב קורא לכך שמודלים מתקדמים ינותקו בשלב ראשון מרשתות חיצוניות, ייבדקו בפיקוח עצמאי, ושהגופים שמפתחים או בודקים מודלים בעלי יכולות סייבר יאמצו מיד סטנדרטים של בלימה ברמת ביטחון גבוהה. הטיעון המרכזי הוא שהתחייבויות וולונטריות של חברות אינן מספיקות. ההצעה מגיעה כחודש אחרי שאליו הצטרפו Anthropic, OpenAI, Google, Meta, xAI ו-Nvidia בהסכמת הבית הלבן, שמכילה התחייבויות בטיחות וולונטריות ללא מנגנון אכיפה רשמי.

המכתב מתייחס גם לתקריות שבהן מודלים עקפו סביבות בדיקה מבודדות לא מספיק ופגעו במערכות חיצוניות. לפי Reuters, החותמים מ-34 מדינות.

הספירה אינה אחידה בין הדיווחים. Reuters מדווח על כ-400 חותמים. ABC News מדווח על יותר מ-300, ומציין 350 חותמים מ-30 מדינות ויותר. Sarabangla מדווח על יותר מ-200 חוקרי AI וסייבר. המכתב המקורי לא אותר, ולכן לא ניתן להסביר את ההפרשים. הכתבה מייחסת את הספירה של 400 ל-Reuters בלבד.

ההבדל המהותי בין ההצעה לבין המצב הקיים הוא בין התחייבות וולונטרית לבין רישום תקריות ופיקוח. התחייבות וולונטרית נשענת על נכונות החברה לדווח על עצמה. רישום ציבורי של תקריות, כפי שמוצע, יוצר מסלול בדיקה שאינו תלוי ברצון של החברה. ABC מצטט את פרופסור טובי וואלש, אחד החותמים, שמשווה את הרעיון לגופי חקירה בתעופה ובבנקאות.

לא כל מדעני התחום מסכימים. יאן לקאן, שחלק עם הינטון ובנג'יו את פרס טיורינג לשנת 2018, לא חתם על המכתב. לפי Reuters, הוא טוען שהתקריות משקפות בעיקר כשלי הנדסה ולא סיכון קיומי. יש כאן שתי שאלות נפרדות: האם יש סיכון שמצדיק מוסד בינלאומי, והאם התקריות הקיימות מצדיקות רישום ציבורי גם בלי תשובה לשאלה הראשונה.

מה שעדיין לא ידוע: מי ינהל את הגוף, באיזו מסגרת הוא יפעל, ומתי צפויה פעולתו הראשונה. המכתב לא פירט מועדים או מנגנונים מעבר למה שפורסם. כדאי לעקוב אחרי תגובות החברות שנזכרו ואחרי כל הצעה רשמית להקמת גוף כזה.

מקורות:
Reuters (נוסח מלא, באתר The Star): Scientists call for international body to oversee advanced AI
ABC News: More than 300 scientists call for greater AI security through new international body
Economic Times (תקציר Reuters): Scientists call for international body to oversee advanced AI

כמה רחוק רשאי רגולטור ללכת כשהוא דורש מפלטפורמות נתונים כדי לבדוק את הטיפול בתוכן מזיק? זו השאלה שבמוקד הליך משפטי בבריטניה, שבו X, Meta וטיקטוק מערערות על דרישות המידע של Ofcom מכוח חוק הבטיחות ברשת משנת 2023. הדיון החל ביום שני, 5 באוקטובר, וצפוי להסתיים ביום רביעי. לפי דיווח Reuters מ־5 באוקטובר, X תיארה את הדרישה כ„בקשת המידע המכבידה ביותר שקיבלנו מכל רגולטור, בכל תחום שיפוט”. זו טענת החברה במסגרת ההליך, ולא קביעה של בית המשפט.

איזה מידע ביקשה Ofcom?

בפברואר שלחה Ofcom לחברות הודעות שבהן ביקשה נתונים מפורטים על ניטור תוכן, ובהם מספר הפוסטים שהוסרו או שהוגבלה החשיפה אליהם, ומספר המשתמשים שנחשפו לתוכן מזיק. הנתונים נועדו לסייע לרגולטור לבחון כיצד פועלות המערכות של הפלטפורמות. המחלוקת נוגעת גם לשאלה אם הדרישות נחוצות ומידתיות, ואם מטרתן והיקפן הוגדרו בבירור.

החברות חולקות על היקף הדרישות

X טוענת שהדרישה חריגה בהיקפה. Meta מסרה לבית המשפט כי התבקשה לספק מידע נרחב ומפורט על שבעה משירותיה, בלי מטרה רגולטורית מוגדרת בבירור. TikTok טענה ש־Ofcom עקפה משטר ניטור חלופי הכולל, לדבריה, אמצעי הגנה ספציפיים. אלה טענות החברות כפי שדווחו ב־Reuters; הן עדיין אינן ממצאים שיפוטיים.

Ofcom: המידע נחוץ

Ofcom השיבה שהמידע נחוץ באמת כדי להעריך אם משטר הבטיחות החדש פועל, ושצמצמה את היקף המידע שהתבקש לפני כניסת הדרישות לתוקף. דוברת הרגולטור אמרה ל־Reuters כי הפרלמנט הטיל עליו את המשימה לפקח על תעשייה שלדבריה פעלה יותר מ־20 שנה בלי פיקוח ואחריות מספקים.

ההליך עדיין מתנהל, ולכן אין הכרעה בשאלת סמכותו של הרגולטור או בהיקף המידע שהחברות יידרשו למסור. תוצאתו עשויה להבהיר כיצד ייושמו סמכויות איסוף המידע של Ofcom במסגרת החוק.

מקור מרכזי: Reuters, כפי שפורסם בסינדיקציה. נוסח חוק הבטיחות ברשת באתר החקיקה הבריטי.